שימור מבנים האם באמת שווה להשקיע?
לשימור מבנה היסטורי הממוקם בלב אזור היסטורי, עם בניינים בסגנון דומה סביבו עלות גבוה יותר מאשר בניית מבנה חדש עם אחוזי בניה גבוהים יותר - אז למה לעשות זאת?
כלכלית, כאשר מדובר בדייר הגר במבנה לשימור קשה לו לעמוד בעלויות. אפילו לחברה יזמית שקונה מבנה שלם ומשמרת אותו לא תמיד כלכלי לשמר.
אם כך מדוע לעשות זאת? אני מציע לבדוק מה קורה בערים גדולות בעולם שעשו זאת לעומת ערים שלא עשו זאת.
פרנקפורט, גרמניה – הבירה הכלכלית של אירופה, מרכז בנקאי של אירופה (כן, יותר מאשר לונדון), הבניה החדשה במבנים מסוג מעטפת הזכוכית והמרפסות הבולטות משתלבת בנוף העירוני בכל מקום.
מה המיוחד במבנים החדשים? אם אבודד אותם בתמונות אוכל למצוא כמוהם בכל עיר גדולה בעולם.
מנגד בו נביט על לונדון ועל המרקם הבנוי במרכז
הבניינים הגבוהים אינם ממוקמים בלב האזור ההסטורי לשימור.
בפריז אותו דבר הקפדה על השימור בשנות ה-90 בוצען מידי שנה כ-6,000 פרויקטים לשימור עלות הסבסוד הציבורי (שלטון מרכזי ומקומי) נאמד בכ-4 מליארד דולר לשנה במונחי שנות ה-90! הסיוע יכול להגיע לחמישים אחוז מעלויות השימור. התקציבים לשימור בצרפת הולכים וגדלים. והיקף ההוצאה הציבורית לשיקום ותחזוקת מבנים הסטורים גדלה ב15 אחוז לשנה!
לא לחינם לונדון מהווה מרכז תיירות עולמי, המרקם העירוני מעניין ויש הרגשה טובה בהתבוננות באסטטיקה העירונית. הכנסת מרכזי הקניות הגדולים למבנים הסטורים לא פגעה במכירות של אוקספורד סטריט להיפך היא הפכה את חווית הקניה למושכת יותר.
לדעתי שווה להשקיע בשימור. והפיכת האזור המשומר למוקד תיירות המניב הכנסות. כך ניתן לכסות את העלויות הכבדות ע"י המדינה, העיר, והגורמים הממשלתיים הנהנים מהפריחה והשגשוג הכלכלי הנובע מהשימור. מדינות כמו אנגליה, צרפת ,גרמניה,ואיטליה הפנימו זאת ועוזרות במימון הוצאות השימור באופן ישיר ע"י מתן תמריצים כספיים לייזמים המשמרים מבנים הסטוריים.
בתל אביב אזור העיר הלבנה הוכר ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמי . אין עזרה כספית ישירה לשימור. השיטה של מתן אחוזי בניה נוספים במבנים באזורים אחרים אינה הוגנת כמו נתינה ישירה שיכולה לאפשר גם לוועד בית בבניין עם שש עד שמונה דירות לעמוד בהוצאות השימור.
כאשר הגישה היא ראיה לטווח קצר בונים מגדלים המניבים מיסי השבחה וארנונות גבוהות ושוכחים את העובדה כי מדינת ישראל היא מהיחידות בעולם המערבי שבבעלותה (מינהל מקרקעי ישראל, עיריות ורשויות וקק"ל) מעל תשעים אחוז מאדמות המדינה. ראיה לטווח ארוך תאיץ את קצב שימור המבנים. ותאפשר שימור גם בערים הקטנות שגם בהם ממוקמים מבנים הסטוריים המהווים נתבך חשוב במורשת מדינת ישראל . החל מהבניה הקדומה המשך להופעת המסיונרים הנוצרים הטמפלרים הבניה המודרנית .החל משנות העשרים ש המאה הקודמת
